הורות – מה לא לעשות

להלן כתבה קצרה (מידי) שכתבתי לפני כחצי שנה לעיתון מקומי:

4 דרכים בהן אנו מחלישים את ילדינו ומה אפשר לעשות אחרת

מסתבר שיש לפעמים פער בין מה שאנחנו מתכוונים ללמד את ילדינו לבין מה שהם לומדים ובאמת בלי שנתכוון לכך – אנחנו דווקא מחלישים את ילדינו, מרפים את ידיהם, ובכך תורמים להתנהגויות שמפריעות לנו, כגון בכיינות, כוחניות, אנוכיות, מריבות, חוסר כבוד לאחרים ולסביבה, נודניקיות, וכד'.

לפעמים אנחנו שוכחים שילדים באמת מאושרים כאשר הם חיים בהרמוניה עם הסביבה שלהם, כאשר הם עוזרים ומשתפים פעולה. אבל כדי שיוכלו לחיות כך הם זקוקים לכמה דברים מאד בסיסיים. הם צריכים להרגיש שהם בעלי ערך, שיש להם כוח (אמיתי, לא כזה שמשיגים בטרור) ושהם שייכים ואהובים.

אז בואו נראה איך אנחנו "עוזרים" לילדינו להתנהג בצורה בלתי הולמת ואיך בקלות ניתן להפוך את זה. הנה ארבע דרכים בהן אנו מחלישים את ילדינו:

1.      עשיית יתר. כאשר אנו עושים עבור ילדינו, בכל גיל, את מה שהם יכולים לעשות בעצמם, אנו מחלישים אותם. זה כולל פינוק יתר, לפתור להם את הבעיות שלהם, להחליט עבורם, לדבר במקומם, לשרת אותם, וכד'. אני יודעת שלפעמים יותר קל ומהר לעשות בעצמנו במקום לתת לילדים לעשות ושכואב לראות את הילד עצבני כי המורה כעסה עליו או נתנה יותר מידי שיעורים, ושקשה לוותר על שליטה לפעמים לגבי מה ילבשו, מה יקראו, מה יאכלו וכד'. זכרו: בכל פעם שאתם עושים בשביל הילדים שלכם את מה שהם יכולים לעשות בעצמם אתם מעבירים להם מסר סמוי[1] שאתם לא סומכים עליהם ועל היכולת שלהם להתמודד, ובכך מחלישים אותם ואת הדימוי העצמי שלהם.

2.      דרישות. הצד השני של עשיית יתר הוא כאשר אתם דורשים מהילדים שלכם יותר מידי. כאשר אתם מתמקדים בשלילי במקום בחיובי, כאשר אתם מצפים כל הזמן להישגים גבוהים, כאשר אתם מצפים שהם יהיו יותר טובים מאחרים. זכרו: כאשר אתם מעבירים לילדים שלכם ציפיות גבוהות הם עלולים לפרש זאת כאהבה על תנאי. חשוב מאד שהילדים שלכם ידעו ויאמינו שאתם חושבים שהם מושלמים גם אם הציונים שלהם לא גבוהים, גם אם הם לא הסולנים של המקהלה וגם אם הם עושים טעויות!

3.      חוסר כבוד. כאשר אתם לא מפנים זמן ואת מלוא תשומת הלב שלכם לילדיכם (אם זה שעה של בילוי ייחודי עם הילד או 2 דקות להניח את העיתון ולהקשיב לחוויה שעבר בבית הספר), כאשר דברים אחרים יותר חשובים מהם כגון לענות לטלפון מהעבודה, או לתלות כביסה, כאשר אתם לא שואלים אף פעם מה דעתם, כאשר אתם לא מעריכים את תרומתם למשפחה ולוקחים אותם כמובן מאליו, וכאשר אתם מתכחשים לרגשותיהם ולרצונותיהם וממעיטים בחשיבותם. זכרו: התנהגו אל ילדיכים בדיוק באותה מידה של כבוד שהייתם רוצים שאחרים יתיחסו אליכם; בני הזוג שלכם, החברים והמשפחה שלכם והילדים שלכם.  ילדיכים ילמדו איך לכבד אתכם, אחרים ואת עצמם אך ורק על ידי חיקוי ההתנהגות שלכם, כלפיהם וכלפי אחרים.

4.      מתירנות יתר. כאשר אתם לא מציבים גבולות או לא מתמידים בגבולות שהצבתם, כאשר אתם נכנעים לדרישתויהם (מידי פעם זה בסדר, אבל מתוך החלטה, לא שבירה), כאשר אתם מאפשרים להם להתיחס אליכם, לאחרים או לרכוש בחוסר כבוד, אתם מעבירים לילד את המסר שהוא מרכז העולם ומונעים ממנו את ההזדמנות ללמוד להיות שותף בעל ערך. זכרו: גבולות נותנים לילדים תחושה של בטחון בעולם ובטחון באהבה שלכם כלפיהם. גבולות עוזרים לילדים להיות ילדים, במקום רודנים קטנים, גבולות עוזרים לילדים לגלות עוד יכולות, כלים ומשאבים כגון יצירתיות, פתרון קונפליקטים, משא ומתן, הרמוניה, עבודת צוות, וכד'.