בא לכם קצת אקהרט לנשמה? אז הנה… (תרגום מאד חופשי שלי)
חופש אמיתי, והסוף לסבל הם היכולת לחיות כאילו שלגמרי בחרתי כל מה שאני מרגישה וחווה ברגע זה.
ההתיישרות הפנימית הזו עם העכשיו מהווה את הסוף לסובל.
בכל פעם שאתה מקבל, לעומק, את הרגע הזה כפי שהוא – לא משנה איזה צורה הוא לובש – אתה שקט, אתה שלו.
יש בך, ובכל בני האדם, מימד של תודעה הרבה יותר עמוק ממחשבה. זהו התמצית של מי שאתה. נוכל לקרוא לזה נוכחות, מודעות, תודעה לא מותנית….
הנה הרגל רוחני עבורך: אל תקח את המחשבות שלך יותר מידי ברצינות!
שום דבר שבא והולך הוא לא אתה. אתה משועמם? זה לא אתה. (מי זה שאומר "אני משועמם"?) אתה כועס? זה לא אתה… אתה הוא מי שיודע ולא המצב הידוע.
אתה לא בן אדם משועמם. שיעמום הוא פשוט תנועה אנרגיטית בתוכך, כנ"ל לגבי כעס, עצב או פחד. אלו התניות של המוח ( אכתוב על זה בהזדמנות בהקשר של NLP)… הם באים והולכים.
החופש הוא להכיר את עצמך בתור המודעות שמאחורי הקול (המחשבה)
מכיוון שאי אפשר לברוח מהעכשיו – למה לא לקבל אותו בברכה, להתידד איתו?
הרגע העכשווי הוא מה שהוא. תמיד. האם תוכל לתת לו להיות?
רוב האנשים חיים את כל חייהם בתוך הכלא של מחשבותיהם. הם לעולם לא יוצאים מתחושת האני שנוצרה על ידי המוח החושב והתניית העבר.
