טוב חברים, בואו נדבר קצת על העכשיו.
מכירים את השיר מהקוסם מארץ עוץ על אי שם מעבר לקשת, איפה שהחלותו מתגשמים? אז זהו…. אל תאמינו למילים האלו. לא שיש משהו רע בלחלום או להביע משאלה על כוכב נופל אבל הבעיה מתעוררת כאשר כל הזמן מסתכלים אל מעבר לקשת, לתוך העתיד, כדי למצוא את החלומות שלנו. ואני מדברת כאחת שחיה הרבה שנים במדינת החלומות.
למשל, אולי את חולמת על היום שבו תכנסי שוב למכנס מידה 38. או על היום שבו תוכל להרשות לעצמך לקנות בית ב…. (איפה היום נחשב?). או על היום שבו תפרשו לגימלאות. כשהיום הזה יגיע, אז תהיו מאושרים.
מה לא בסדר בנטייה הזו תמיד לחכות לעתיד? פשוט מאד, אנחנו מפספסים את היום הזה. יום אחד, ואולי כשיהיה מאוחר מידי, תביטו אחורה ותבינו שלא ממש חייתם כי כל הזמן חיכיתם שמשהו אחר יקרה.
"האושר תמיד כאן ועכשיו והוא המודעות שהיא אתם. אבל בכל פעם שאתם דוחים את האושר עד לארוע עתידי כלשהו, אתם מונעים מעצמכם גישה לאושר הזה". כך אומר הייל דווסקין, מנכ"ל שיטת סדונה.
הנחה זו עומדת בבסיסו של ספרו החדש של אקהרט טולה – אדמה חדשה, וגם בבסיסה של שיטת סדונה.
הספר של אקהרט טולה מסביר למה צריך לחיות את החיים עכשיו ואיך, שיטת סדונה היא הכלי שעוזר ליישם את החזון הזה בעולם הפיזי.
עכשיו זה כל מה שיש
אם אתם מחכים שמשהו ישתנה או לאיזה ארוע עתידי שיתרחש לפני שתרשו לעצמכם להיות מאושרים, תגלו שהעתיד לעולם לא מגיע. כאשר אתם מחכים לאושר אתם גם מחכים לחיות. אבל החיים מתרחשים כעת!!
הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשחרר ולאפשר לעצמכם להכניס את האושר לתוך החוויות שלכם עכשיו, לתוך כל פעילות שאותה אתם עושים עכשיו. כשעושים את זה נהנים מהחיים יותר עכשיו וגם מגלים שמספיקים יותר דברים ויותר בקלות.
אתן לכם דוגמה – לפני כ 7 חודשים ירשתי את הכלבה של אבא שלי, כי הוא לא יכול יותר לטפל בה. בהתחלה נורא ריחמתי על עצמי שאני צריכה לצאת איתה לטיולים כמה פעמים ביום. כי קר בחוץ או חם בחוץ וזה משעמם וזה בזבוז זמן ולמי יש כוח על הבוקר…. בלה בלה בלה…. כשחזרתי מסדונה (ובדיוק גם סיימתי לקרוא את "ארץ חדשה") התחלתי לתרגל גם קבלה (לא קבלה של היהדות, אלא לקבל את מה שקורה - acceptance). זאת אומרת אם עכשיו אני מטיילת עם שחר (הכלבה) אז זה מה שאני עושה עכשיו. מקבלת את זה לחלוטין. דבר שני שהתחלתי לתרגל תוך כדי הטיולים זה להחליט להנות מזה. ואחד הדרכים לעשות את זה זה להיות ממש נוכחת, להרגיש את האויר הקר, או חם, על העור שלי, להסתכל על הכוכבים בשמיים, לשים לב לפרחים בצד הכביש…. להרגיש את הגוף שלי תוך כדי הליכה… להיות שם. לא להיות במחשבות שלי ולא להיות בהתנגדות שלי (קר לי חם לי משעמם לי וכד').
איזה כיף. איזה שינוי. איזה מזל שיש לי את שחר לצאת איתי לטיולים בחוץ.
מי שמתרגל את שיטת סדונה יכול ללמוד בקלות לשחרר את החששות, הפחדים והרצונות הקשורים לעתיד, וזאת על מנת להנות מהחופש לחיות עכשיו.
אז ככה… אני משתמש בשיטת סדונה כבר חצי שנה, ועד היום הייתי בטוח שאני לבד בארץ, כי לא הצלחתי למצוא שום התייחסות לזה בעברית – עד היום. אני אסיר תודה על מה שזה נתן לי עד היום, ואני מאמין שזה רק קצה הקרחון.
אני מאוד אשמח אם תיצרי איתי קשר – omergilad@gmail.com