לסטר לוינסון היה יהודי יקר שבשנת 1952, בגיל 42, מצא את עצמו למרות "הצלחה" חיצונית, במצב נפשי של אומללות ובמצב פיזי קשה מאד. הוא היה עד כדי כך חולה, שלאחר התקף לב שני, ועוד רשימה מכובדת של מחלות, רופאיו הרימו ידיים ושלחו אותו הביתה למות.
אבל לסטר היה איש שאהב אתגרים, אז במקום להרים ידיים הוא החליט לחזור למעבדה עם עצמו ולמצוא כמה תשובות. בשל נחישותו ויכולת הריכוז שלו הוא הצליח לחדור מבעד למוחו המודע כדי למצוא את מה שחיפש. ושם הוא מצא את הכלי האולטימטיבי לצמיחה אישית – דרך לשחרר את כל המיגבלות הפינמיות שלו. הוא כל כך התלהב מהתגלית שלו שהוא תירגל אותה באופן אינטנסיבי במשך שלושה חודשים. בסוף שלושת החודשים הגוף שלו הבריא לגמרי והוא נכנס למצב של שלווה מוחלטת שלא עזבה אותו עד יום מותו ב 1994.
מה שלסטר גילה בעצמו הוא שכולנו יצורים בלתי מוגבלים. אנחנו מוגבלים אך ורק על ידי תפיסות המוגבלות שאנו אוחזים בהן במוחנו. אך מכיוון שתפיסות אלו אינן נכונות, אינן האמת, אפשר לשחרר אותן בקלות. ההתנסות שלו הובילה אותו להבנה שהוא יכול לא רק ללמד את עצמו, אלא גם ללמד אחרים, וכך התחיל לעבוד עם אנשים בקבוצות קטנות ואחד על אחד. מתוך חיפוש אחר שפה מתאימה לתאר את מה שחווה הוא התחיל לחפש במקורות אחרים, ראשית בתנך ובברית החשה ולאחר מכן בספרים מהזמרח ומהמערב.
ב 1973, בין היתר מתוך התנגדותו להפוך לגורו, לסטר הבין שיש צורך לארגן את ההוראה שלו לתוך שיטה מסודרת על מנת שגם אחרים יוכלו ללמד אותה. וכך נסללה הדרך להפוך טכניקות עוצמתיות של צמיחה אישית לשיטה של לימוד עצמי, שהיום נקראת שיטת סדונה.
כמה וכמה מתלמידיו של לסטר מלמדים היום את שיטת סדונה, או את שיטת השיחרור, אבל ה"יורש" הרשמי וזה שהמשיך לנהל את הארגון שהקים לסטר הוא הייל דווסקין, שמלמד בעיר סדונה שבאריזונה, ארה"ב, ואצלו אני למדתי.
לאחרונה שמעתי מספר הקלטות ישנות מתוך קבוצות שלסטר לימד. בפוסט הבא אביא תמצית מתורגמת של דבריו….
