הבטחתי ציטוט ותרגום מתוך הקלטות (כנראה נדירות) של לסטר לוינסון – ממציא שיטת סדונה. אז הנה משהו קצר על אושר ועל לרצות:
"אושר הוא לא האדם או הדבר ש"גורמים לכם להיות מאושרים" אלא ההשקטה של המוח, של החשיבה. השקטה של הרצון לאדם או הדבר, מה שמאפשר לכם פשוט להיות נוכחים. כאשר המוח שלכם ממוקד בדברים שם בחוץ, אתם לא נוכחים, אתם עסוקים בדברים חיצוניים.
המפתח הוא להבין בדיוק את הנקודה הזו, שהאושר שלכם הוא ההשקטה של המיינד. כאשר רואים את זה, אפשר לעשות את זה ישירות, אפשר לשחרר את המחשבות מבלי להשיג את האדם או הדבר ומיד – אתה מאושר.
הדבר העיקרי הוא תנועה לקראת האושר שהוא בתוכך, ולא בדברים חיצוניים. בדרך זו ניתן להשיג אושר מתמשך.
צריך להבין את זה לבד, וכאשר מבינים (חווים) זאת, האושר נעשה קבוע כי אז אתה מחפש אותו איפה שהוא נמצא ואתה מפסיק לחפש אותו איפה שהוא לא נמצא. אין אושר אצל אנשים או דברים, אושר הוא המצב הבסיסי שלנו, עצם קיומנו. כאשר אנחנו פשוט נמצאים (BEING), אנחנו מאושרים ללא קץ.
על מנת להיות יישויות נצחיות אסור שיהיו לנו רצונות. מכיוון שכל רצון הוא מיגבלה שאנו שמים על עצמנו. אם אנחנו חושבים שאנחנו רוצים משהו, אנחנו חושבים על עצמנו כעל יצורים שחסר להם, מוגבלים. אם אתם חיים את החיים בידיעה שאתם לא זקוקים לשום דבר, כל הגישה שלכם משתנה."
* * * * *
חברים – אני "מתנצלת" אם כל זה נשמע נורא זן – רוחניקי – מתייפיף. אני לא אמורה להתנצל אבל אני כאילו מתנצלת כי אני יודעת שאם הייתי קוראת את הדברים האלו אפילו לפני שנתיים הייתי מגלגלת עיניים ואומרת "טוב טוב, תעשו לי טובה, אני לא הולכת לגור במערה ולוותר על כל הרכוש שלי והשאיפות שלי…." וכו'.
אז גם היום אין לי כוונות ללכת לגור במערה (מפחדת מעכבישים) והיום אני מבינה את הדברים אחרת, ומהמקום שבו אני חיה, בדיוק כמו כל אחד מכם. היום אני מבינה שאין צורך לעשות מהפכות בחיים וללכת לגור במזנר בודהיסטי, ושזה לא שחור או לבן – חיי המערב ורכוש ואומללות או חיי רוח ואושר ללא כלום.
יש הרבה מאד בחוכמות האלו, שחלקן הגיעו מהמזרח וחלקן מאנשים מוארים מהמערב (ישו למשל),שאם מבינים אותם אפשר ליישם אותם כאן ועכשיו בחיים שלנו, ביום יום שלנו. ולהגיע להישגים מופלאים של בריאות פיזית ונפשית, אנרגיות יצירתיות, שלווה נפשית… מה שלסטר לוינסון קורא "אושר". מה שאנחנו קוראים אושר. אפשר גם להתחיל מאיפה שאנחנו היום ולשפר. לא צריך לזרוק את הכל לפח ולהתחיל מחדש!
אז בשיחה שציטטתי למעלה לסטר מדבר על משהו שאני עובדת עליו כבר די הרבה זמן וזה איך להשיג דברים מבלי "לרצות" אותם, מבלי לגרום לתת מודע שלי (או ליקום, אם מתחשבים בחוק המשיכה) לחשוב שאני מוגבלת, שחסר לי משהו. כי אני מאמינה שאם זו האמונה התת מודעת שלי (שחסר לי, שאני מוגבלת) אז זה מה שאמשיך לקבל, זה מה שיונצח בחיי.
והפתרון הוא לא לשכב במיטה כל היום ולא לרצות כלום, ולכן לא לעשות כלום. הפתרון הוא להציב מטרה, להגיד אני הולכת לעשות X (להשיג עבודה, להקים בלוג, לרזות, וכו'), לעשות עבודה של הצפת האמונות המגבילות שלי סביב הנושא ושחרורן, ואז להתחיל לעשות. ואז החיים שלי מתנהלים מתוך תחושה של עשייה ושל שלווה ובטחון ולא מתוך פחד ותסכול . ואת זה אני אומרת לא בתיאוריה אלא מניסיון אישי.
ושוב, אין כמו שיטת סדונה לעזור לנו לעשות בדיוק את זה.
